חופש.
מילה מדהימה.
במילון, חופש הוא מושג המתאר העדר אילוצים ואפשרויות פעולה לא מוגבלות. חירות. שחרור.
אנשים רבים אומרים שהם רוצים לחיות מתוך חופש,
לחיות בלי מגבלות,
בלי שיאמרו להם מה לעשות, בלי "צריכים",
לעשות מה שרוצים,
להעיז,
לחיות.
מי לא רוצה להיות חופשי?
הפער בין הרצון לבין המציאות הוא לעתים מאד גדול וכואב.
אנשים נשארים במקום עבודה שנים כי יש קביעות והכול בטוח.
אנשים מפחדים לעשות שינוי כי חוסר הוודאות גדול מדי.
אנשים כבולים בהרגלים שלהם.
אנשים לא מעיזים כי לא מספיק מאמינים בעצמם.
אנשים רוצים להיות בסדר.
אנשים רגילים להיות מי שהם והמחשבה שיהיו מי שהם באמת רוצים להיות, מפחידה אותם.
אנשים הם כמו פיל בקרקס.
כדי לאלף את הפיל קושרים לו חבל סביב רגלו.
הפיל מתרגל לחבל ואחרי זמן מה מורידים לו אותו אבל הפיל עדיין לא זז.
בראש של הפיל קיים החבל ולמרות שבמציאות החבל הוסר, הוא עדיין קיים ב"סרט" של הפיל.
לכולנו יש הרגלים, דפוסים, מחסומים שהתרגלנו אליהם והם חלק מאיתנו.
סביר להניח, שהייתה סיבה שאותם דפוסים נוצרו ושהם שירתו אותנו נאמנה לאורך השנים.
היום, בחיינו הבוגרים, כשאנו רוצים לעשות שינוי, גם לנו יש "חבל " דמיוני שכובל אותנו ומפריע לנו לעשות את זה.
הסקנו לאורך השנים מסקנות לגבי היכולות שלנו ויש לנו מן תקרת זכוכית ,
שאנו מדמיינים שאנו יכולים להגיע עד אליה – אבל לא מעבר.
כשהיינו ילדים הכול היה אפשרי.
היה חופש פנימי לחלום, להיות מי שאנו רוצים להיות, לדמיין, לשאול.
לאורך השנים למדנו שיש מגבלות, שאי אפשר הכול, שיש להבחין בין חלומות למציאות, שלשאול יותר מדי זה לא יאה.
אז האם אתה, במציאות היומיומית שלך, חי מתוך חופש?
מה תקרת הזכוכית שלך?
מה אתה רוצה וקשה לך לדמיין את עצמך משיג?
מה המקומות שאתה חש שאין אפשרות ליותר? שככה זה?
במה אתה כבול?
ועכשיו.. כשאתה בודק שוב את חייך, מהם הכבלים האמיתיים שלך?
מאורעות חיצוניים כמו החג שלפנינו, הם תזכורת נפלאה לניצחונות עבר אך הם יכולים להיות
הפעמון הפנימי שלך שמזמין אותך עכשיו להחליט לחגוג את העתיד שלך.
להסיר את החבל.
לפרוץ את תקרת הזכוכית,
להיות מי שאתה בוחר להיות,
להתגבר על מי שאתה פוחד שאתה לא,
להיות משוחרר מהכבלים של עצמך,
להאמין בעצמך,
לדמיין,
לשאול,
להעיז.
לצאת ממצריים.
חג חירות שמח!!